#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	מהו לכבות כדי שלא תשרף הקדרה, כדי שלא ישרף הבית ולא יהיה לו מקום לאכול או לדור, או שלא יתעשן הבית. לצורך תש' או ליל טבילה.	"לדעת שו""ע אסור. לדעת רמ""א, אם א""א להציל הקדרה מותר. וכן בבית אם לא יהיה מקום לאכול מותר, לדור אסור. אבל מפני שלא יתעשן הבית אסור. תשמיש הט""ז מתיר אלא דאין מורין כן ואחרונים חלקו עליו. אמנם ביו""ט שני כתב דיש לסמוך על המקילין בזה וחלקו עליו אמנם כשמוכרח או ליל טבילה הח""א התיר לסמוך.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקיד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"מהו להסתפק מהנר הדולק לצורך אכילה ממנו ביו""ט. האם מותר להוציא מקצת הפתילה הטובעת בשמן ומכהה אורה.מהו להרחיק השמן מן הפתילה ע""מ שיוכל לאחוז בפתילה ולהעמידה.מהו להוסיף פתילות בשמן ע""מ שיכבה במהרה. מהו להטות מעט הנר שעוה ע""מ להתיך השעוה ולהחזירו."	"אסור. ט""ז מתיר ויש על מי לסמוך, מותר דמיד מבעיר ועדיף מהסרת הפחם. תלוי בפלוגתא ומחמירים. במטיף שעוה אסור ובלא הטפת שעוה הט""ז מתיר ותלוי בפלוגתא הנ""ל ואסור.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקיד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"מה הם הדרכים המותרות לחתוך הנר שעוה שלא ידלק כולו ביו""ט."	"לדעת שו""ע יתחבנו לפני הדלקתו לתוך דבר המכבה. לדעת האחרונים מותר אפילו לאחר שהדליק כיון שאינו עושה מעשה בגוף הדבר הדולק. ולרמ""א מותר לחתוך ע""י שידליקנו באור מלמטה אבל ראוי להחמיר ולחשוש לדעת שו""ע.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקיד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	מהו להעמיד נר במקום שיש רוח או במקום שעתיד לבא הרוח ויכול לכבותו. נמק.	"א. אסור. ב. לרמ""א מותר ולמג""א אסור. וכתב הבה""ל הסבר לאוסרים משום שיש חשש שמא יוציא הנר כנגד הרוח בשעה שהוא מנשב.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקיד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"מה הדין המקרים הבאים. א. הדלקת נר להראות עושרו. ב. לכבוד יו""ט.<br>ג. נר בכנ""ס ביום כשיש בנ""א וכשאין בנ""א. ד. לצורך שינה. ה. נר יאר צייט."	"א. אסור ב. בלילה מותר ביום אסור ואם יש ברית מילה מותר. ג. כשיש בנ""א מותר כשאין איש הבה""ל נשאר בצ""ע אם יש להתיר. ד. במאירי כתוב שאסור אא""כ משום פחד. ה. עדיף להדליקו בבהכנ""ס או בבית בתוספת אורה ובשעת הדחק יש להתיר דהוי כנר מצוה כבור אבותיו.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקיד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	האם רשאי לחתוך הפחם מהפתילה כשהוא דולק ונופל לארץ ומתכבה,ומדוע. ומה הדין כשאינו דולק.	"השו""ע מתיר אפילו בכלי. והטעם משום שמותר לכבות מה שמונע ההדלקה. ודוקא שמתכבה בהמשך הזמן, משום דהוי פס""ר דלא נח""ל. אבל כיבוי בידים המג""א אוסר. וי""א שהשו""ע אוסר בכלי. ומטעם מנהג אוסרים למחוט הפחם אפילו ביד. ורק ניפוץ הפחם מתירים שאינו מכבה בידים. <br>וכשאינו דולק מותר לחתוך הפחם אפילו בכלי. ואפשר דלמחמירים הנ""ל כשהוא דולק ה""ה הכא.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקיד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"א. מה הם הטעמים לאיסור הנאה ביו""ט מדורון שהביא הגוי לישראל. ב. מה הם הטעמים לאיסור הנ""ל עד בכדי שיעשו ומה הנפ""מ ביניהם. ג.איך נקטינן לדינא."	"א. מוקצה או גזרת פירות הנושרין. ב. שלא יהנה ממעשה שבת שנעשה עבור ישראל. וי""א הטעם שלא יבא לאמר לגוי ביו""ט כדי שיהיה מוכן למוצאי יו""ט. <br>נפ""מ לאסור בליל יו""ט שני של גלויות. שלטעם א' מותר ממ""נ, ולטעם שני אסור. אך י""א שיש קולא לדיעה שניה שאין לאסור כל יום ב' אלא למי שהוא בשבילו אבל לאחרים שרי במוצאי יו""ט א' וא""צ אפילו בכדי שיעשו.<br>והשו""ע פסק כטעם א' לקולא והרמ""א מחמיר כשיטה שניה אם לא לצורך אורחים מתירים למי שלא הובא בשבילו. ואם יש עוד צדדים להתיר יש לסמוך על שיטה א'. והט""ז מקיל כדיעה א' אם הוא דוחק גדול וצורך אכילה, ויש אחרונים שהעתיקו דבריו ולא מוכח שס""ל כותיה מ""מ אם יש עוד קצת ספק יש לסמוך על הט""ז.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקיד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"א. האם יש היתר להנות ממה שהביא הגוי ביו""ט כאשר הגוי הביא למכור. ב. האם יש היתר להנות מהנ""ל כאשר קצץ עם הגוי."	"במכירה הח""א התיר משום שדימה לקצץ והבה""ל הוכיח שאסור ודחה דבריו אא""כ הביא למכור בעיר שרובה עכו""ם . ב. בקצץ המג""א התיר והבה""ל הוכיח שאסור כיון שעכ""פ הגוי עושה בשביל שיהנה מהדבר ביו""ט עצמו, ולא דמי לקצץ ואין נפ""מ מתי יכין הדבר שאז מתירים בסימן רנ""ב. ולמעשה אם יש עוד ספק התיר הבה""ל להקל במוצאי יו""ט א' מיד.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקיד		מאגר
